פרוייקט מסע ילדי טהרן מורשה לארץ ישראל
חגיגת יום הולדתה השישי של אלינה לנדאו בביתה המרווח בורשה היה גם היום בו נסה משפחתה מזרחה והחלה במסע שנמשך 20,680 קילומטרים. בסופו נותר לידה בארץ ישראל רק אחיה אמיל, אשר לקח עליה חסות והוביל אותה כנגד כל הסיכויים לחוף מבטחים.
גם הוא יילקח ממנה כעבור חמש שנים בנופלו בקרב במלחמת העצמאות, כאחד מהראשונים שזכה בעיטור הגבורה.
- מפת המסע שצייר אמיל
במהלך המסע תיעד אמיל (עמנואל) לנדאו את התחנות השונות בקפדנות ובדייקנות והעלה אותן על הכתב ביומנו ובמפה שצייר. גם אלינה, היום אילנה קרניאל, העלתה על הכתב את סיפור חייה הסוער ואת מסעה שהיה חלק ממה שמוכר כמסעם של "ילדי טהרן". בזכרונותיה מספרת אילנה:
"בעיקר אני זוכרת קור נוראי, קור ורעב.
זה כמו כאב: בזמן שלא כואבים – יודעים שכאבנו, אבל לא יכולים לזכור קור, חוץ מהתיאורים. היינו עוטפים את הרגליים בניירות, בעיתון, בסמרטוטים, היינו ממש קפואים, והבטן שלי היתה נפוחה מרעב."
כדי שזכרון הסבל, הכאב והגבורה האנושית ישמרו, העלתי את מסעם של אלינה ואמיל על מפת גוגל, תחנה אחרי תחנה. המפה מתארת את סיפורם האישי אך גם את סיפורם של "ילדי טהרן" אשר הגיחו אל הארץ באותם ימים בהם נרצחה יהדות אירופה בידי הנאצים. הפרוייקט מוקדש לאילנה קרניאל שהקימה משפחה לתפארת בישראל, למרות הכל.
- אילנה קרניאל עם ילדיה ביום הולדת שישים
אילנה ואמיל בארץ ישראל
